בוטל צו לבדיקת רקמות לקטין במסגרת תביעת אבהות

אמא טרנסג'נדר הרתה לעובד זר לאחר שלטענתה נאנסה על ידו, ולאחר שנפרדו דרש הגבר שאבהותו תוכר באמצעות בדיקת רקמות. בית המשפט לענייני משפחה אישר את הבדיקה, המחוזי הפך את ההחלטה
Share on facebook
Share on twitter
Share on telegram
Share on whatsapp
Share on email
רשלנות רפואית

הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט שאול שוחט, קיבל את ערעורה של אם על מתן צו לבדיקת רקמות לבנה הקטין במסגרת תביעת אבהות והורה כי לא תערך בדיקה גנטית לקטין ללא הסכמתה, לצורך הוכחת תביעת אבהות. הסיבה: בא כוח היועץ המשפטי לא ציין לפני בית המשפט לענייני משפחה את דרישת המחוקק למינוי אפוטרופוס לדין או ייצוג משפטי לקטין וקבלת עמדתו טרם יורה על בדיקה.

לפני כ-7 חודשים הגיש נתין זר הנמצא בישראל משנת 2013 תביעה לבית המשפט לענייני משפחה למתן פסק דין הצהרתי שיקבע את אבהותו הנטענת על פעוט שנולד לפני כשנה וחצי. על פי כתב התביעה, הוא הכיר את האם לפני כשנתיים וחצי, הם החליטו למסד את מערכת היחסים ביניהם, שכרו במשותף דירת חדר בה התגוררו משך כ-8 חודשים. לאחר תקופת מגורים זו החליטו להיפרד, והאישה שבה להתגורר בבית הוריה.

תקופה קצרה לאחר הפירוד יצרה האישה קשר עם הגבר ובישרה לו כי היא בהריון והעובר אותו היא נושאת הוא ילדו. בסמוך ללידת הקטין, חסמה האם כל דרכי התקשורת עם הגבר ולא הייתה לו כל ידיעה אודות לידת הקטין. כעבור מספר חודשים, החליטה המבקשת לחדש קשר עמו ושיתפה אותו כי ילדה בן והוא בן כ-8 חודשים. האם התנגדה כי האיש יבקר את בנו. הוא טען כי חפץ להסדיר את עניין האבהות אולם האישה חסמה כל דרכי תקשורת, ועל כן הוגשה התביעה.

בחודש דצמבר האחרון הגישה האם את כתב הגנתה ובו הכחשה גורפת של הנסיבות שתוארו בכתב התביעה. בכתב הגנתה טענה כי היא טרנסג'נדר ובעל חזות גברית עוד מגיל 16 וכי מעולם לא קיימה יחסי מין בהסכמה עם גבר והילד נולד כתוצאה ממקרה אונס. היא לא מכירה את המשיב ונודע לה לראשונה על קיומו ממכתב שהגיע לבית אמה בו נטען כי הוא אבי בנה. בסמוך לאונס, או אולי אף במהלכו, נלקחו ממנה תעודת הזהות, וכל מידע המופיע בכתב התביעה אודותיה מקורו בפרסומים שהיא או אמה העלו ברשתות חברתיות. עוד ציינה כי מעולם לא התגוררה עימו, הסכם השכירות שצורף לכתב התביעה מזויף וכך גם כל התכתובות לכאורה בין הצדדים. המבקשת התנגדה מכל וכל למתן צו לבדיקת רקמות בבנה.

היועץ המשפטי הגיש את תגובתו וטען כי הדרך הטובה ביותר לבירור התביעה היא באמצעות בדיקת רקמות, שאפשרית גם ללא הסכמת הילד ואמו. בחודש מרץ התקיים דיון ובסיומו קבע השופט להורות על מתן צו לבדיקת רקמות לשם בירור תביעת האבהות, חרף התנגדות האם.

האם הגישה ערעור בטענה כי החלטת בית המשפט אינה ממלאת אחר הוראות חוק מידע גנטי בשני מישורים. ראשית, הוראת חוק זו מחייבת כי בדיקה גנטית שנערכת לקטין וללא הסכמתו, לא תיעשה אלא אם בית המשפט מינה לו עורך דין או אפוטרופוס. שנית, לאור הגרסאות הקוטביות שהוצגו, בהן טען הגבר כי ניהל מערכת יחסית זוגית עם אשה ובית המשפט יכול היה להתרשם מהמבקשת כי היא "גבר לכל דבר ועניין", היה על בית המשפט לקיים הליך של שמיעת ראיות ולאפשר לה להוכיח כי לא התגוררה בדירה הנטענת, כי אין זו חתימתה על הסכם השכירות, מדובר בזיוף ועוד.

כאמור, השופטים החליטו לקבל את הערעור ולהורות על ביטול החלטת בית המשפט המורה על עריכת בדיקה גנטית לבנה של המבקשת להוכחת קשרי משפחה. זאת מכיוון שדרישת המחוקק למינוי אפוטרופוס לדין או ייצוג משפטי לא התקיימה.

"לכאורה, משמדובר בקטין בן כשנה וחצי, לא יכולה לצמוח כל תועלת ממינוי אפוטרופוס לדין או עורך דין על מנת לייצגם, שכן למעט העלאת שיקולים כלליים בנוגע לטובתם של הקטינים (שיקולים להם נדרש ביהמ"ש קמא במסגרת החלטתו כחלק מבחינתו את טובת הקטין) לא יהיה בידיהם לעשות דבר, וודאי שלא להשמיע קולו של הקטין הקונקרטי. עם זאת, משהחלטת בית המשפט קמא התעלמה מדרישה זו של המחוקק, ללא כל הסבר, לא אוכל להכשירה", ציינו השופטים בהחלטה.

אתר החדשות briuti.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות