35 שנים לאסון הגרעיני הגדול אי פעם: עולים מצ'רנוביל עדיין סובלים מבעיות בריאות

הסבל נמשך גם אחרי שנים ארוכות: במחקר באוניברסיטת בן-גוריון נמצאו בעיות בריאות בקרב תושבים מאזור צ'רנוביל שעלו לארץ
Share on facebook
Share on twitter
Share on telegram
Share on whatsapp
Share on email
שרידי מגדל הקירור שקרס בכור בצ'רנוביל
שרידי מגדל הקירור שקרס בכור בצ'רנוביל

ביום שני, 26 באפריל 2021 מלאו 35 שנים לאסון הגרעיני בצ'רנוביל, האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה. האסון אירע בתחנת הכוח הגרעינית בעיר צ'רנוביל, אז בשטח ברית המועצות וכיום באוקראינה. במהלך ניסוי כושל, קרסה מערכת הקירור של ליבת הכור והכור התפוצץ. מהפיצוץ נהרגו 54 אנשים. ענן רדיואקטיבי התפשט במהירות וכיסה את רוב שטחה של יבשת אירופה. תושבים רבים, רובם בשירות הצבאי, הועסקו בכפייה בניקוי האזור, רובם ללא אמצעי הגנה, מה שהוביל לחשיפה לחומרים רדיואקטיביים מסוכנים. התוצאות, כאמור, מורגשות עד היום.

קרוב ל-200,000 תושבים מאזור צ'רנוביל והסביבה עלו לישראל משנת 1989 ואילך. בשנת 1990 חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הקימו מרפאה מיוחדת לטיפול באתגרים הבריאותיים של עולים אלו ובמהלך השנים אספו נתונים אודות מצבם הבריאותי.

במסגרת המחקר נערך מעקב אודות אשפוזי העולים הללו בין השנים 1992 ל-2017. הנתונים שנאספו הושוו לשיעורי אשפוז של קבוצות עולים מברה"מ ומקומות אחרים וגם ילידי הארץ. נמצא כי שיעור האשפוזים שנרשמו בביה"ח האוניברסיטאי סורוקה של קבוצת העולים מצ'רנוביל נקשרו לחשיפה לקרינה.

הפכה לעיר רפאים. צ'רנוביל
הפכה לעיר רפאים. צ'רנוביל

נתון חשוב שעלה הצביע על כך שנשים מאזורי חשיפה נמוכה סביב אתר האסון (כפי שדווח בוועדה המדעית של האו"ם להשפעות קרינה אטומית), וכן תושבים מעל גיל 20 בזמן הפיצוץ שאושפזו בשיעור גבוה יותר בהקשרים של מחלות לב, המטולוגיה, מחלות סרטן, בעיות אנדוקרינולוגיות ובעיות עיניים, יותר מ-30 שנה לאחר מכן.

ממצאי המחקר מתפרסמים בימים אלו בכתב העת  Journal of Immigrant and Minority Health.

"זה חסר תקדים שההשפעות החשיפה לקרינה עדיין משפיעות כל כך הרבה שנים לאחר האסון", אמרה החוקרת הראשית פרופ' ג'ולי צוויקל, מנהלת המרכז לחקר וקידום בריאות האישה  וחברת סגל במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "מצאנו את ההשפעות במיוחד בקרב נשים ששהו באזורים עם חשיפה נמוכה לקרינה".

הנתונים מצביעים על בעיות במחזור לב הגבוהות ב -150% מהממוצע, גידולים סרטניים גבוהים ב-165% עבור תושבים מאזורי חשיפה גבוהה וגבוהים ב-177% עבור תושבים מאזורי חשיפה נמוכה, בעיות אנדוקרינולוגיות בשיעור גבוה העומד על -133% ובעיות בעיניים בשיעור גבוה של 130% בהשוואה לקבוצת היחס ילידי ישראל. עם זאת, בעיות בריאות הנפש והנשימה לא נמצאו באחוזים גבוהים יותר מקבוצות ההשוואה, עשרות שנים לאחר מכן.

פרופ' ג'ולי צוויקל. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ' ג'ולי צוויקל. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

ביוני 2020 פורסם מחקר נוסף שערכה פרופ' ג'ולי צוויקל ועמיתיה בכתב העת  Journal of Clinical Medicine ונמצא שלנשים שנחשפו לאסון בצ'רנוביל היו פחות ילדים, הן נזקקו לטיפולי פוריות בשיעור גבוה יותר והסיכוי שתהיינה אנמיות לאחר הלידה, גדל.

"לאור הממצאים שלנו, אנשי הרפואה צריכים לכלול שאלות בנוגע לחשיפה לפיצוץ בצ'רנוביל בקרב עולים מברה"מ לשעבר ולהיות ערניים לגבי בדיקות רפואיות ותחלואה בהקשרים אלו", סיכמה פרופ' צוויקל והוסיפה: "אלו נתונים משמעותיים שצריכים לעורר את המודעות הציבורית לטיפול הולם בנפגעי האסון".

אתר החדשות briuti.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות